מה חדש
שום דבר לא פורסם כאן עדיין - היה הראשון לפרסם!
No more post
אודות
מידע בסיסי
-
שם כינוי משתמש
Meir Zini
-
מין
זכר
-
תאריך לידה
28 באוגוסט 1982
על עצמי
-
על עצמי
אף פעם אין איפה לחנות ליד הבית שלהם.
כשאתה רוצה לבוא אליהם, הם תמיד יגידו לך - "יש מלא חנייה. תגיע".
כשתגיע – תגלה שאין חנייה.
אחרי שעה של חיפושים – תחנה בחניון פרטי בצד השני של העיר תמורת 100 ₪ לשעה ותאלץ ללכת עד אליהם עשרים קילומטר.
כשתגיע אליהם עייף - הם תמיד יגידו לך שלהם לוקח 2 דקות למצוא חנייה. ("איך לא מצאת חניה? אני תמיד מוצא תוך שתי דקות...").
כבר עשרים שנה יש שיפוצים ברחוב שלהם. או באחד הבניינים הסמוכים ואז תמיד יש מכולה שתופסת ארבע חניות
כשתחנה בכחול-לבן ליד הבית שלהם - תהיה לחוץ כל הערב שיחכה לך דו"ח כשתחזור לאוטו.
כשתחזור לאוטו - תמיד יחכה לך דו"ח מתחת למגב.
אין להם מעלית בבניין והם תמיד יגורו בקומה הרביעית.
הם אף פעם לא מזיזים את האוטו שלהם מהחנייה.
הם תמיד יבקשו ממך לאסוף אותם מהבית ("אני לא רוצה להזיז את האוטו").
הם יבקשו ממך לאסוף להם בדרך גם את הבגדים מהניקוי היבש ("אכפת לך? אני לא כל כך רוצה להזיז את האוטו" "וגם אם לא אכפת לך לקנות חלב ובקבוק שתיה, כי בדיוק נגמר. אבל משהו אורגני"
תמיד יש פקקים בדרך אליהם.
אם לא תתחתן בנמל תל אביב – אין סיכוי שהם יגיעו לחתונה שלך ("מה, אתה לא רוצה להתחתן ב"טראסק"? אז תתחתן ב"נובה" "אני לא מבינה את האנשים האלה שמתחתנים מחוץ לת"א"
הם מתגאים שהכל קרוב אליהם במרחק הליכה אבל לעולם לא יוכיחו את זה. ("עזוב אותך מלטייל בשנקין. יש בית קפה סוף הדרך מתחת לבית שלי"). הכל מתחת לבית שלהם
מאז שבריכת גורדון סגורה הם מתאמנים כל בוקר בהולמס פלייס עזריאלי.
הם נוסעים כל בוקר על אופניים בפארק הירקון.
הם רצים כל בוקר על חוף הים.
הם בטוחים ש"זמן תל אביב" הוא מינימום ה"וושינגטון פוסט". וטיים אאוט תל אביב בכלל הגה את הרעיון
הם תמיד שואלים אחד את השני – "אתה בא לעצרת הערב"?
הדירות שלהם כל כך קטנות שאתה יכול לצחצח שיניים, לאכול בורקס ולעשן במרפסת שלהם באותו זמן.
הם תמיד קונים סוכריות גומי בפיצוציות.
הם קונים במחירים מופקעים בפיצוציות.
הם יושבים כל היום בבתי קפה.
אף פעם אין להם אוכל בבית.
הבית שלהם כל כך קטן שאין להם מקום למקרר. ("עזוב אותך מחלב. בוא נרד, נשב איפושהו. נשתה קפה כמו בני אדם")
אם היה להם מקרר – הוא היה מפוצץ במגנטים.
המים לא יורדים אצלם בכיור במקלחת.
הם קונים אופניים כי הם חושבים שזה מגניב ("תראה איזה אופניים מגניבות קניתי")
הם מפרקים את הגלגלים של האופניים כדי שלא יגנבו להם אותם ומעלים אותם 4 קומות במדרגות אליהם הביתה.
תמיד יש להם אופניים נקיות וחדשות באמצע הבית ("ממחר אני אתחיל לנסוע לכל מקום על אופניים", "עזוב אותך, הכל פה כל כך קרוב").
רק לעיתים רחוקות הם מחליטים לנסוע צפונה ("שמעתי שפתחו בצהלה בית קפה חדש. מתאים לך שניסע לבדוק? באוטו שלך?")
הם לא מתרגשים מסלברטיס ("נסלי ברדה ואניה בוקשטיין מהקומה למטה שוב ביקשו כוס חלב")
הם בטוחים ש"הזמן הורוד" הוא מינימום ה"ניו יורק טיימס". ("ראית איזו ביקורת מדהימה כתבו אתמול על יס דוקו?")
הגיל הממוצע בבניין שלהם הוא 60.
הגיל הממוצע של הבניין שלהם הוא 100.
מעולם לא שמעו אצלם על אינטרקום.
הם קונים עגלות מהממות לתינוקות המהממים שלהם ומשאירים אותן באוטו המהמם שלהם. ("אין מצב שאני מעלה את העגלה במדרגות לקומה רביעית").
בימי שישי בבוקר הם תמיד יושבים לארוחת בוקר עד אחרי הצהריים.
הם מתחתנים רק בינם לבין עצמם כדי שלא יצטרכו לצאת מתל אביב לבקר את המשפחה של
