שיר הארנבות

עמוק בתוך היער,
בזמן שהעצים רועשים,
ומעצי האלון
נופלים העלים,
הארנבות את הדשא קצרו,
ולעצמם שיר זימזמו,
שיר הכולל את הפזמון המוזר הבא...
ולי לא איכפת
ולי לא איכפת
שפוחד אני מזאב נורא,
כי אני עסוק,
בעיסוק חשוב,
וקוצר אני את המדשאה...
אז העצים הגבוהים, כן דיברו לא בשקט,
ומביצות עמוקות, היתפכו הצללים,
ובינתיים הארנבות קצרו את הדשא,
ולעצמם זימזמו את הפזמון המוזר הבא...
ולי לא איכפת ,
ולי לא איכפת,
כי מאמין אני בסיפור עתיק...
שאמיץ אהיה,
גם אם אהיה לבד,
ואקצור אני
את המדשאה
ולי לא איכפת
ולי לא איכפת
כי אהיה אמיץ
אפילו מאריה,
אעמוד עם צחוק,
בזמן הכי מפחיד,
כל צרותי יהיו
כמו המדשאה...